שם: משה בן דוד Moshe Ben David
מס' סימוכין: 31000
שנת לידה: 1927
ארץ מוצא: תימן
עיר מוצא: אלעליה, מחוז ביחאן
משה בן דוד הוא צורף ברמה בין-לאומית. נולד ב- 1927 בביחאן אלעליה.
בגיל 6 התייתם משה מאביו. הדוד שלו, סאלם סעיד, לקח אותו ואת אחיו צדוק תחת חסותו ולימד אותם תורה ועבודה – צורפות וגם תורה. וכך למד משה את מקצוע הצורפות. כשהיה בן 15 הכין את התכשיט הראשון.
משה ואחיו חזרו לבית של אבא שלו והקימו בית מלאכה. לאחר מכן פתח בית מלאכה עצמאי והיו לו הזמנות מיוחדות וגדולות.
משה עלה לישראל בשנת 1949, בגיל 21 עם אשתו חנה ובנם הבכור בן 5 חודשים. הם הגיעו לעין שמר ונשארו שם חצי שנה.
הם עברו לירושלים למעברה ליד בית ג'וברין , גרו באוהלים. נולדו להם 5 ילדים – צדוק מרגלית, מרים שפרה ורמי.
כשהיו באזור נכנס קצין בטחון לאוהל וראה חתיכת שטיח וביקש אותו ממשה ומשה נתן לו את השטיח מתנה.
לאחר כשבועיים הגיעה רות דיין לאוהל, וביקשה ממשה לעשות עוד שטיח והביאה לו צמר. למחרת בבוקר היה השטיח מוכן. לאחר שבועיים הגיעה שוב רות דיין עם צמר ביגוניה. משה שאל אותה לגבי הצורפות אבל באותו הזמן לא ניתן היה לעבוד בצורפות. הוא הלך לעבוד בפרדסים, ומינו אותו למנהל על 7 עובדים בפרדס.
בשנת 1954 הופיעה שוב רות דיין במעברה זרנוגה ברחובות וחיפשה את התימנים שהגיעו מאזור. היא כתבה מכתב למשה שאם הם רוצים לעבוד במקצוע שיגיעו אליה לצהלה. משה ואחיו נסעו לצהלה לחפש את רות דיין, לא נתנו להם להכנס לאזור, הקימו צעקות עד שרות דיין יצאה אליהם וכך משה נהיה הצורף של חברת משכית הידועה.
משה עבד 22 שנה במשכית. בשנת 1977 פרש ממשכית ופתח בית מלאכה עצמאי בנס ציונה. והתחיל לייצא תכשיטים לגרמניה, לארצות הברית ולשבדיה. הילדים שלו הצטרפו ועזרו לו בעסק. משה גר בנס ציונה ועדיין עובד ומייצר תכשיטים.
צילום: אביה אינפלד